<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקכ"ט</h1>
<h2>דף ב.</h2>
אמרת עוד משם הרב רבי דן שאמר לכם דשחיטת נכרי מדינא מותרת בשיודע הלכות שחיטה ואחרים רואין אותו כיון דקיימא לן דסתם מחשבת נכרי לאו לעבודה זרה, והביא ראיה מדתנן [ב' ע"א] וכלן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה ואכולהו פסולי דמתניתין קאי והארכת בזה בראיותיו ובסתירתן. תשובה תמה אני איך אתה שואלני בדברים בטלים דברים של הבלים ושיש עליו לנערים תשובות מלוא גוילים דברים שאסור לשומען כל שכן לאומרן וכל שכן להעלותן בספר בדיו ולו באתי להוציא הזמן והדיו לבטלה הייתי כותב עליו אלף. ומכל מקום אכתוב לך שני דברים קטנים להראות השבוש, אמר אם יודע הלכות שחיטה ואחרים רואין אותו, וזה כמעט חמורות לא טעות, שאם הוא כשר לשחיטה מה לי יודע הלכות שחיטה והלא כשרות השחיטה אינו תלוי בידיעת הלכות שחיטה, שאלו ישראל ששחט ואחרים רואין אותו שחיטתו כשרה ואף על פי שאינו יודע הלכות שחיטה שאין ידיעת ההלכות אלא כדי שידע להשמר מן הדברים הפוסלים, ואם כן אף הנכרי כל שאחרים רואין אותו אף על פי שאינו יודע הלכות שחיטה יאכל משחיטתו ומה לנו לידיעתו. עוד טעות אחר מפורסם במה שאמר דוכולן ששחטו קאי אכולהו פסולי דמתניתין, וכל מי שנותן לו השם עינים לראות יראה בטעותו, שאם כן למה שנו וכולן ששחטו קודם שחיטת נכרי נבלה דסמיך לה [י"ג ע"א], אדרבה היה להם לשנות שחיטת נכרי נבלה ואחריה ישנו וכולן ששחטו, וזה נגלה אפילו לתינוקות של בית רבן. מלבד שיש עליו אלף קושיות שחיטת נכרי למה מטמאה במשא יותר מישראל ששחט ואינו יודע הלכות שחיטה. ונכרי בטהורה שאמרו בפרק העור והרוטב [קכ"א ע"א] אף על פי ששחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה ומטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות כישראל בטמאה. ודי בזה ולא אפסיד הדיו והנייר על זה.
<h2>דף יג.</h2>
אמרת עוד משם הרב רבי דן שאמר לכם דשחיטת נכרי מדינא מותרת בשיודע הלכות שחיטה ואחרים רואין אותו כיון דקיימא לן דסתם מחשבת נכרי לאו לעבודה זרה, והביא ראיה מדתנן [ב' ע"א] וכלן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה ואכולהו פסולי דמתניתין קאי והארכת בזה בראיותיו ובסתירתן. תשובה תמה אני איך אתה שואלני בדברים בטלים דברים של הבלים ושיש עליו לנערים תשובות מלוא גוילים דברים שאסור לשומען כל שכן לאומרן וכל שכן להעלותן בספר בדיו ולו באתי להוציא הזמן והדיו לבטלה הייתי כותב עליו אלף. ומכל מקום אכתוב לך שני דברים קטנים להראות השבוש, אמר אם יודע הלכות שחיטה ואחרים רואין אותו, וזה כמעט חמורות לא טעות, שאם הוא כשר לשחיטה מה לי יודע הלכות שחיטה והלא כשרות השחיטה אינו תלוי בידיעת הלכות שחיטה, שאלו ישראל ששחט ואחרים רואין אותו שחיטתו כשרה ואף על פי שאינו יודע הלכות שחיטה שאין ידיעת ההלכות אלא כדי שידע להשמר מן הדברים הפוסלים, ואם כן אף הנכרי כל שאחרים רואין אותו אף על פי שאינו יודע הלכות שחיטה יאכל משחיטתו ומה לנו לידיעתו. עוד טעות אחר מפורסם במה שאמר דוכולן ששחטו קאי אכולהו פסולי דמתניתין, וכל מי שנותן לו השם עינים לראות יראה בטעותו, שאם כן למה שנו וכולן ששחטו קודם שחיטת נכרי נבלה דסמיך לה [י"ג ע"א], אדרבה היה להם לשנות שחיטת נכרי נבלה ואחריה ישנו וכולן ששחטו, וזה נגלה אפילו לתינוקות של בית רבן. מלבד שיש עליו אלף קושיות שחיטת נכרי למה מטמאה במשא יותר מישראל ששחט ואינו יודע הלכות שחיטה. ונכרי בטהורה שאמרו בפרק העור והרוטב [קכ"א ע"א] אף על פי ששחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה ומטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות כישראל בטמאה. ודי בזה ולא אפסיד הדיו והנייר על זה.
<h2>דף קכא:</h2>
אמרת עוד משם הרב רבי דן שאמר לכם דשחיטת נכרי מדינא מותרת בשיודע הלכות שחיטה ואחרים רואין אותו כיון דקיימא לן דסתם מחשבת נכרי לאו לעבודה זרה, והביא ראיה מדתנן [ב' ע"א] וכלן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה ואכולהו פסולי דמתניתין קאי והארכת בזה בראיותיו ובסתירתן. תשובה תמה אני איך אתה שואלני בדברים בטלים דברים של הבלים ושיש עליו לנערים תשובות מלוא גוילים דברים שאסור לשומען כל שכן לאומרן וכל שכן להעלותן בספר בדיו ולו באתי להוציא הזמן והדיו לבטלה הייתי כותב עליו אלף. ומכל מקום אכתוב לך שני דברים קטנים להראות השבוש, אמר אם יודע הלכות שחיטה ואחרים רואין אותו, וזה כמעט חמורות לא טעות, שאם הוא כשר לשחיטה מה לי יודע הלכות שחיטה והלא כשרות השחיטה אינו תלוי בידיעת הלכות שחיטה, שאלו ישראל ששחט ואחרים רואין אותו שחיטתו כשרה ואף על פי שאינו יודע הלכות שחיטה שאין ידיעת ההלכות אלא כדי שידע להשמר מן הדברים הפוסלים, ואם כן אף הנכרי כל שאחרים רואין אותו אף על פי שאינו יודע הלכות שחיטה יאכל משחיטתו ומה לנו לידיעתו. עוד טעות אחר מפורסם במה שאמר דוכולן ששחטו קאי אכולהו פסולי דמתניתין, וכל מי שנותן לו השם עינים לראות יראה בטעותו, שאם כן למה שנו וכולן ששחטו קודם שחיטת נכרי נבלה דסמיך לה [י"ג ע"א], אדרבה היה להם לשנות שחיטת נכרי נבלה ואחריה ישנו וכולן ששחטו, וזה נגלה אפילו לתינוקות של בית רבן. מלבד שיש עליו אלף קושיות שחיטת נכרי למה מטמאה במשא יותר מישראל ששחט ואינו יודע הלכות שחיטה. ונכרי בטהורה שאמרו בפרק העור והרוטב [קכ"א ע"א] אף על פי ששחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה ומטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות כישראל בטמאה. ודי בזה ולא אפסיד הדיו והנייר על זה.
